פסק-דין בתיק תא"מ 20568/08

בפני תביעה מאוחדת לשיבוב הסכומים אותם שילמה התובעת - חברה לביטוח בע"מ, למבוטחתה במסגרת פוליסה לביטוח רכב מקיף, כפיצוי על הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח בשני אירועים של תאונת דרכים, האחד מיום 23.10.07 והשני מיום 26.11.07.

ביום 17.3.08 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעות בת.א. 20568/08 בגין נזקיה בסך 6,686 ש"ח שנגרמו עקב אירוע התאונה מיום 23.10.07.

באותו יום הגישה התובעת תביעה נוספת כנגד הנתבעות בת.א. 20569/08 בגין נזקיה בסך 2,684 ש"ח עקב אירוע התאונה מיום 26.11.07.

על פי החלטת כב' הנשיאה השופטת זהבה אגי ובהתאם לבקשת הצדדים אוחד הדיון בשתי התובענות.

לטענת התובעת בשני אירועי תאונת הדרכים, פגע רכב הנתבעת 1 מ.ר. 4387862, כשהוא נהוג בידי הנתבעת 1 ברכב התובעת מ.ר. 3579050 בעודו חונה בחניה של הבית ברחוב בר אילן 43 ברעננה.

מנגד, הנתבעות טוענות כי שני אירועי תאונת הדרכים כלל לא אירעו, וכי הנתבעת 1 מעולם לא פגעה ברכב התובעת והנזקים הנטענים נגרמו בשל נהיגתה הרשלנית של התובעת עצמה או בידי גורם אחר.

מטעם התובעת העידה גברת מרתה אורן- מבוטחת התובעת (להלן : "המבוטחת").

מטעם הנתבעות העידו נתבעת 2, בעלה - מר דניאל קוזין, וכן שתי דיירות מהבניין ברחוב בר אילן 43 ברעננה - גב' שרה קליינמן, וגב' שוש בירנבאום.

לאחר קריאת כתבי הטענות ושמיעת העדויות הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה הנדרש להוכחת תביעתה.

מתמונות חצר הבניין שצורפו לכתב התביעה ומהשרטוט אותו הגישה התובעת, עולה כי המבוטחת החנתה את רכבה בחצר האחורית של הבניין בשטח המשותף לכל דיירי הבניין.

עוד עולה, כי בין מקום החניה של הרכב הנפגע למקום החניה של רכב הנתבעת 2 ישנם למעלה מ-10 מטרים.

לטענת התובעת, הנתבעת 2 יצאה מהחניה שלה ברוורס, איבדה שליטה על רכבה ונסעה למעלה מ-10 מטרים ופגעה ברכב המבוטחת, כך לטענת התובעת אירעה הפגיעה בשני מקרי התאונה נשוא התביעה. 

גרסת התובעת, נסמכה במלואה על גרסת המבוטחת כפי שמסרה בשני טופסי הדיווח על תאונת דרכים שהעבירה לתובעת בסמוך לאירועי התאונות נשוא התביעה.

המבוטחת הודתה בכמה הזדמנויות כי היא לא ראתה את התרחשות התאונות וכי אין לה ידיעה מפורשת שהנתבעת 1 הייתה מעורבת בהן.

המבוטחת סמכה את טענתה לפיה הנתבעת 1 היא אשר פגעה ברכבה, בשלושה יתדות עיקריים:

1. לטענתה, יום קודם לתאונה בעלה של הנתבעת 1 - מר דניאל קוזין הגיעה לביתה ואמר לה שאשתו שלחה אותו להגיד לה, שאם תמשיך לחנות את רכבה בחצר המשותפת, היא "תדפוק לה אותו".

2. בבוקר שלמחרת לאחר שנוכחה שרכבה ניזוק, היא מצאה פתק על הרכב בכתב ידה של הנתבעת 2 שכתוב בו: "אני מבקשת לא לחנות את הרכב, את חוסמת לי את המעבר, אני דפקתי את הרכב שלי כמה פעמים בגללך".

3. עוד טענה מבוטחת התובעת כי שכנתה - גב' שרה קליינמן אמרה לה "שהיא רואה אותה (את הנתבעת 1) פעמים רבות בניסיונות להיכנס ולצאת מהחניה ניסיונות שכל אחד לוקח לה כ-1/2 שעה. כל רוורס נעשה בברוטליות, לא שולטת אז במכונית והיא מגיעה אל האוטו שלי המרוחק כי אין לה שליטה על ההגה והאוטו מחליק לבד, היא רואה בה סכנת נפשות בנהיגה שלה" (ראה מכתב התלונה של המבוטחת במשטרת רעננה נספח ב' לכתב התביעה).

טענות התובעת בעניין זה לא הוכחו, מר דניאל קוזין אישר בעדותו בפני כי הוא עלה לביתה של מבוטחת התובעת, אך לטענתו הוא רק ביקש ממנה לחדול להחנות את רכבה במקום זה ולא איים עליה (ראה עמ' 5-6 לפרוטוקול).